משחק בלי ניצחון: איך לשנות את האווירה בבית בכל פעם שעולה ההפסד?

מכירה את הבתים האלה, שאת נכנסת אליהם גם כשהילדים כבר גדולים, ועדיין יש בהם משחקי קופסה על המדפים?

אצל בני הדודים שלי, למשל, הצצה לבית ההורים ביום כיפור כוללת תמיד סטאש רציני של משחקים:

יניב, רמיקוב, פאזלים אימתניים, לגו שהם בונים ביחד

עוד המון משחקים שאני אפילו לא מכירה. ולא, זה לא קורה רק ביום כיפור.

יש משהו באווירה של בית שמשחקים בו.

קצת כמו בית שאופים ומבשלים בו: החום, הקרבה, הצחוק,

הרגעים הקטנים האלה שכולם מתכנסים סביב משהו משותף.

כשאימהות מגיעות אלינו לפליידייט, לפעמים הן נכנסות, מסתכלות סביב ואומרות משהו על האווירה בבית.

ואני חושבת לעצמי: זה בדיוק הבית שתמיד חלמתי שיהיה לי.

אבל מה קורה כשיש בבית ילד שמתקשה להפסיד?

פתאום המשחק שאמור לקרב הופך לעוד זירת מאבק.

מישהו מתעצבן, מישהו פורש באמצע, מישהו מתווכח על החוקים,

ובמקום לסיים בצחוק — מסיימים בעצבים.

אתמול נפגשתי עם חברה שסיפרה לי שהבן שלה, שכבר כמעט בן שבע,

מתקשה להתמודד עם הפסד מאז שהיה קטן. 

הוא קם והולך באמצע משחק, נמנע ממשחקים שבהם הוא עלול להפסיד.

השבוע נפל לה האסימון שעם השנים, היא התחילה לראות את אותו דפוס גם במקומות אחרים.

כשהגיעו שיעורי הבית והמקצועות שמאתגרים אותו,

הופיעו גם הבכי, ההימנעות והאווירה הקשה סביב הלמידה.

וזה הוביל אותי לכתבה הזאת ממש-

על הכוח שיש למשחק כבר מהגיל הצעיר

והתרגול של הניצחון וההפסד.

עם השנים, ככל שצללתי לעולם המשחקים והכרתי את המנגנונים השונים שלהם,

התחלתי לחשוב על זה אחרת: והבנתי שיש דרך להתמודד עם הפסדים וניצחונות

עוד מהגיל הרך.

אז אם גם אצלכם משחק משפחתי עלול להסתיים בדמעות,

הנה הדרך שאני אוהבת לשחק בה—

מהמשחק הראשון ועד לרגע שבו אפשר להפסיד, להתבאס, ואז לבקש עוד סיבוב.

1. מתחילים ממשחקים שיתופיים: אנחנו באותה קבוצה

במשחק שיתופי אין מנצח אחד מול כולם.

כולנו משחקים יחד למען אותה מטרה, או מנצחים דמות מהמשחק עצמו.

במקום להתווכח מי הגיע ראשון, אנחנו חושבים איך לעזור אחד לשני.

כולנו נצליח או נפסיד ביחד- וכקבוצה קל להכיל את ההפסד.

המטרה בשלב הזה היא להחזיר למשחק את הכיף,

לתרגל חוקים ותורות ולבנות חוויה חיובית של משחק משותף.

המשחקים שאני אוהבת במיוחד לגילאי 3–6:

• הזאב ושלושת החזירונים — משחק קצר וקליל שבו מטילים קובייה,

• מתאימים צבע ומנסים להביא את שלושת החזירונים הביתה לפני הזאב.

• יש קצת מזל, קצת קבלת החלטות והרבה מתח בלי תחרות בין הילדים.

• 
  

• הכבאים בדרך — האם נצליח לפלס דרך בפקק ולהגיע לכבות את השריפה לפני שיהיה מאוחר מדי?

• משחק שיתופי שבו כל תור מקרב אותנו למטרה או מוסיף אתגר.

•  כיף במיוחד לראות איך כולם מתגייסים יחד.

• 
  

• ספור את האפרוחים — משחק שיתופי ראשוני, פשוט ומתוק, שבו מנסים להחזיר את האפרוחים ללול

• לפני שאמא תרנגולת מגיעה.

• משחק מעולה להיכרות עם הרעיון של משחק משותף.

• 
  

• שיתוף פעולה — האם נצליח להעביר את כל החיות על הגשר לפני שהוא קורס?

• משחק שמשלב שיווי משקל, קבלת החלטות וקצת מתח.

• השילוב של הפעולה, השיווי משקל הקוביה והמזל הופך אותו לשווה במיוחד.

• 
  

• השועל צא לדרך — אחד המשחקים הראשונים ששיחקנו אצלנו, עוד לפני גיל שלוש.

• המטרה היא להציל את הביצים והתרנגולות לפני שהשועל מגיע ללול.

• הוא קצר, מותח ומכניס את הילדים לעולם של משחק עם מטרה משותפת.

• אנחנו משוגעים עליו כאן.

2. עוברים למשחקי מזל: לא הכול תלוי בי

אחרי שהמשחק המשותף כבר מרגיש נעים יותר, אפשר להתחיל להכניס תחרות —

אבל כזו שבה התוצאה תלויה במידה רבה במזל.

כשהם מפסידים במשחק שמבוסס על קובייה או שליפת קלפים,

קל יותר להפסיד מתוך ההבנה שלפעמים פשוט יצאה תוצאה אחרת שלא קשורה למיומניות או יכולות.

הכוכבים שלי בקטגוריה הזאת:

• תחרות חיות | גילאי 2.5–5 — מטילים קובייה, והצבע שיצא קובע לאן הדמות שלנו תתקדם.

• לפעמים הפרח יקפיץ אותנו קדימה, ולפעמים הדבורה תחזיר אותנו אחורה.

• החוקים פשוטים, המשחק קצר, והתוצאה לא תלויה רק בנו. מושלם להיכרות ראשונה עם תחרות.

• 
  

• עוגות מתוקות | גילאי 4–5 ומעלה — כאן כבר נכנס טוויסט מעניין.

• מטילים קוביות, אוספים קלפים ומנסים להשיג את המרכיבים לעוגה שלנו.

• אבל אם יוצא דג או אין התאמה בין הקוביות לקלפים אפשר לאבד את מה שצברנו בתור.

• פתאום צריך להחליט: להמשיך לנסות או לעצור בזמן?

• משחק שמשלב מזל, מתח וקבלת החלטות —

• וגם מזכיר לנו שלפעמים כדאי לדעת מתי להסתפק במה שכבר השגנו.

• 
  

• פיראטים / טירות ויהלומים | מגיל 4 — שני משחקי קלפים עם אותו רעיון, אבל נושא שונה.

• שולפים קלפים ומנסים להשלים אונייה או טירה, ובכל רגע צריך להחליט אם להמשיך או לעצור.

• אם יוצא קלף פיראט, עלולים להפסיד קלפים שאספנו.

• זה בדיוק הרגע שבו המשחק הופך לתרגול קטן של סיכון, מזל ודחיית סיפוקים.

• הוא ממכר והכי הכי נמכר של djeco המעולים בקטגוריות הקלפים.
• 
  

• שודדי הקוביות | מגיל 7, ולפעמים גם קודם עם התאמה של מבוגר —

• חמש קוביות, עד שלוש הטלות, והמטרה היא להגיע לצירוף שמופיע בקלף.

• נשמע פשוט? נסו לשחק סיבוב ותבינו כמה מתח ופאן יכולים להיכנס לכמה קוביות. 

• יש כאן מזל, החלטות וציפייה לתוצאה, והמשחק נשאר מעניין גם למבוגרים.

3. מכניסים משחקי תקשורת: הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה

יש משחקים שהקסם שלהם הוא לא רק מי ניצח, אלא מה שקורה בדרך:

הניחושים, השאלות, הצחוק והשטויות שאף אחד לא תכנן.

אני אוהבת לשלב אותם בבית כי הם מזכירים לנו שמשחק הוא תקשורת מקרבת, לא רק תחרות.

וכשהדרך כל כך מהנה, קל יותר לקבל את התוצאה בסוף.

ההמלצות שלי:

• איפה דודו | מגיל 4 — מחביאים את דודו מתחת לאחד הבתים, והשחקנים צריכים לשאול שאלות כדי לגלות איפה הוא.

• למשל: האם הוא מתחת לבית עם הגג הסגול? משחק שמתרגל שאילת שאלות, הקשבה והסקת מסקנות.

• מי אני? | מגיל 5 — כל שחקן מקבל קלף, והאחרים צריכים לנחש מה הוא באמצעות שאלות.

• או בגרסא שלנו- מקבל הקלף שולף רמזים עד שמגלים מי הוא. 

• פשוט, קליל ומצחיק, במיוחד כשמתחילים להמציא שאלות יצירתיות.

• בלשים | מגיל 4 — נחש מי מושלם- שמותאם גם למשחק לבד! 2 ב-1 :)

• והווווו כמה שהוא מעולה.

• מבוגרים נגד ילדים — מצאו את המילה! —

• משחק קבוצתי שבו צריך להסביר מילים בזמן מוגבל, בלי להשתמש במילים מסוימות. 

• כאן כל התהליך יכול להיות מצחיק לא פחות מהניצחון, וזה בדיוק מה שאני מחפשת במשחק משפחתי.

4. מגיעים למשחקים עם הפסד רך: אפשר להפסיד — ולנסות שוב

זה השלב שבו אני מתחילה לחפש משחקים תחרותיים שבהם ההפסד לא מרגיש סופי מדי.

משחקים קצרים, סבבים מהירים, הזדמנויות חוזרות להצליח.

ותהפוכות עד לניצחון או ההפסד.

המשחקים שהייתי שולפת בשלב הזה:

• מלחמה חיות — ה- מלחמה שאנחנו כל כך אוהבים, בהם הניצחון וההפסד בכל ׳מלחמה׳ הופכים את המשחק

• וההפסד בו רך וכייפי יותר. 

• סולמות ונחשים — כן, הקלאסיקה. מתקדמים, נופלים בסולם הלא נכון או חוזרים אחורה, וממשיכים לשחק.

• זו הזדמנות לחוות תסכול קטן ולגלות שאפשר להתקדם גם אחרי נסיגה.

• ייטי בספגטי — שולפים איטריה אחרי איטריה ודואגים להשאיר את הייטי מעל הקערה.

•  משחק מיומנות קלילה קצר, מוחשי ומלא מתח, שבו כל תור יכול לשנות את המצב.

• סנאים מעופפים — משחק של שיגור, דיוק ואיסוף.

• הוא מכניס תנועה וצחוק, ומאפשר לדבר על ניסיונות שלא תמיד מצליחים.

• הוא כן עם מיומנות מוטורית, אז אם זו חוזקה אצלכן- זה ה- משחק!

• שגעון המרשמלו — משחק מעולה ומצחיק, עם מוטוריקה וכזה שאתן תשאילו לערב משחקים עם החברים שלכן :)

ואם יש משהו שאני רוצה שתיקחו מהכתבה הזאת, הוא זה:

המטרה היא לא ללמד ילד לא להתאכזב.

המטרה היא לעזור לו לגלות שאפשר להתאכזב — ולהמשיך לשחק.

כי כמו בחיים, אנחנו לא תמיד מנצחות. 

אנחנו רוצות לגדל ילדים שמוכנים לנסות, גם כשהם לא בטוחים שיצליחו.

ילדים שיודעים להיכנס למקום שבו הם עדיין לא טובים, ללמוד, לטעות ולנסות שוב.

ותספרו לי איך זה עבד לך :)

ירדן 💛